הכנה לחקירה פלילית |
חקירה פלילית, ובכלל כל סוג של חקירה, היא ללא שום ספק חוויה לא נעימה. מעבר למעמד המלחיץ כשלעצמו, לתוצאות החקירה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת, עד כדי ריצוי מאסרים וחיוב בקנסות או פיצויים כבדים, פגיעה בשם הטוב, ובמקרים מסוימים אפילו פיטורים ממקום העבודה. לכן, כמו בכל תחום, חשוב מאוד
להתייעץ עם מומחה לבעיה הספציפית עמה נדרשים להתמודד. במקרה של חקירות, פליליות או
משמעתיות, חשוב להתייעץ עם עורך-דין העוסק בתחומים אלה. זאת, ראשית, כדי להתכונן
נפשית לאירוע המטלטל. הרי, החוקרים תמיד ינסו להביא את הנחקר למצב הנפשי שבו יהיה
להם הכי נוח להם "להוציא" ממנו את מה שהם רוצים, לפי איך שהם קוראים
אותו. לכן, בראייתנו, הכנה נפשית היא חלק בלתי נפרד מהכנת הנחקר לחקירה. בתוך כך,
חשוב להכיר את התהליך עצמו מראש, מהרגע שכף רגלו של הנחקר דרכה במשרדי יחידת
החקירות ועד לצאתו משם, עד כמה שניתן, מכיוון שהלא נודע הוא כמעט תמיד מפחיד יותר
מהמציאות. שנית, ההכנה נועדה להבטיח שהנחקר יהיה מודע לזכויותיו כאדם וכנחקר, כמו
גם לכללי המותר והאסור בחקירה החלים על החוקרים. חוקרים, ובעיקר חוקרים טובים,
נוהגים לפעול בתחום האפור, כדי לנצל את מלוא הכלים שבידיהם ומבלי "לשלם"
על כך לאחר מכן. לעתים קרובות, החוקרים עושים טעויות, כמו למשל הבטחת הבטחות שווא,
הפעלת לחצים בדרכים אסורות, ובכלל זה השמעת איומים במהלך החקירה. לכן, כדאי לנחקר
לדעת היטב מה מותר ומה אסור לחוקר לעשות, ולדעת למצות כראוי כל חריגה של החוקר מהכללים.
חריגה חמורה, למשל, יכולה להביא אף לביטול הליך פלילי מתנהל מטעמים של צדק והוגנות,
או לפסילת תוצרי החקירה. שלישית, הכנה יסודית, שמוטב בהרבה שתיעשה מראש ובמשרדו של
עורך הדין, ולא במשרדי היחידה החוקרת, תסייע לנחקר להתנסח ולהציג את האמת שלו
בצורה נכונה. יש מי שיחשוב אחרת, אבל האמת – פנים רבות לה. לכן, כאשר החוקר מטיח
בנחקר את האמת שלו, כפי שהוא רואה אותה, במעמד מלחיץ של חקירה, יהיה קשה לנחקר
לעמוד בתוקף על האמת שלו, ולא פחות חשוב - להתבטא בצורה נכונה שתבטיח שהאמת שלו
תבוא לידי ביטוי בפרוטוקול החקירה כפי שהוא תכנן ורוצה. מבלי להתיימר להחליף ייעוץ משפטי
סדור וקונקרטי, הנה חמש עצות טובות שיוכלו לשרת אתכם בבואכם להיחקר: 1. החוקר לא נמצא
במקום של קבלת החלטות. תפקיד החוקר הוא לשאול שאלות ולכתוב את תשובותיכם לשאלות.
לכן, אין שום טעם לנסות לשכנע את החוקר באמת שלכם. נאמר יותר מזה, אפילו אם החוקר
באופן אישי כן השתכנע, וחושב בתוך לבו שאתם דוברי אמת, הוא לא ישקף את התרשמותו למקבל
ההחלטות. ולכן, אין טעם לנסות לשכנע אותו בצדקתכם. מי שמחליט על גורלכם, הוא תובע
משטרתי או פרקליט מפרקליטות המדינה, שקורא את פרוטוקול החקירה, שמבחינתו, משקף
נכונה את מה שנאמר בחקירה (למעט אם החקירה הוקלטה בדרך זו או אחרת). 2. מכיוון שמקבל
ההחלטות לא נוכח אתכם בחדר החקירות, וכפי שהוסבר, נחשף לדברים שנאמרו מקריאה של
פרוטוקול החקירה, חשוב שמהלך החקירה יתועד כראוי לשביעות רצונכם. כך למשל, אם
החוקר איים עליכם במעצר מסיבה זו או אחרת, מהלך שהוא פסול ואסור בתכלית האיסור,
אתם חייבים להתעקש שהחוקר יתעד את חילופי הדברים בפרוטוקול החקירה. אחרת – מקבל
ההחלטות יצא מתוך הנחת עבודה שהאיום לא נאמר. אם החוקר יתנגד לכתוב את שתדרשו
ממנו, דעו, כי בסוף החקירה, החוקר צריך להחתים אתכם על כל דף ודף מפרוטוקול
החקירה, וככל שהדברים לא מתועדים כראוי ולשביעות רצונכם, אל תחתמו על החקירה עד
שהחוקר יתקן אותה. 3. חשוב להימנע
מ"שיחות מסדרון". הכוונה היא, לשיחות המתקיימות ביניכם לבין אנשי הרשות,
שאינן בגדר חקירה פורמאלית. כגון, שיחות המתנהלות מחוץ לחדר החקירות, או שיחות
טלפון. על-אף שהן לא בגדר חקירה רשמית, ככל שתאמרו משהו שהחוקר יתרשם שהוא מפליל
אתכם, הוא יתעד את אותה אמירה ב"מזכר", פתק, שיצורף למקבל ההחלטות כחלק
מתיק החקירה. אולם, אם תאמרו משהו שיכול לשרת אתכם, ואפילו ללמד על חפותכם, אין
ערובה לכך שהדברים יירשמו, ואפילו סביר להניח שהם לא יירשמו, ולכן, מוטב לומר את
הדברים בתוך חדר החקירות, בצורה מסודרת. 4. שימו לב, ככל
שאתם נחקרים תחת אזהרה, בתור חשודים, זכותכם לדעת על מה אתם נחקרים. כותרת כללית
של סעיף העבירה, כגון "עבירת אלימות", או "תקיפה סתם", אינה
מספיקה. זכותכם המלאה לדעת את העובדות שבקשר אליהן אתם נחקרים. מדובר בחלק בלתי
נפרד מחובת אזהרת חשוד, הכוללת גם את יידוע החשוד בדבר זכותו לשתוק בחקירה, ואת
זכותו להיוועץ בעורך-דין. לכן, אם לא ברור מה האירוע שמצוי בבסיס החקירה, דרשו
מהחוקר לדעת זאת, ובכל מקרה – אל תסכימו לחתום שהבנתם את האזהרה. אחרת, לא תוכלו
להישמע בטענה שלא הבנתם. 5. צאו מנקודת
הנחה, כי החוקר יכול לשקר לכם. הוא יכול לומר, למשל, שאדם מסוים שאתם מכירים הפליל
אתכם בעבירה. זאת, למרות שמדובר בשקר גמור. לכן, במקרים כאלה, כדאי לבקש מהחוקר
לראות את פרוטוקול החקירה של אותו אדם שהזכיר, כדי לבדוק אם הוא אכן אמר כך.
להבדיל מהעלאת טענות כוזבות בעל-פה, לחוקר אסור בשום אופן להציג מסמכים מזויפים.
ולכן, אם החוקר יציג לכם את פרוטוקול החקירה, תוכלו לדעת אם אותו אדם הפליל אתכם
או שלא. אם החוקר יסרב להציג לכם את הפרוטוקול, וזו היא זכותו המלאה, לא תוכלו
לדעת אם החוקר משקר או לא, אבל לפחות תהיו מודעים לאפשרות שזה לא נכון, ותדעו
להתנהל בהתאם. |
||